מטוס נשר במהלך מלחמת יום כיפור. מתוך וויקיפדיה.

ערב מלחמת ששת הימים, הטילה צרפת, אז ספקית הנשק הגדולה ביותר של ישראל, אמברגו על מכירת נשק וציוד לישראל. זו היתה בעיה רצינית לצבא הישראלי בכלל, ולחיל האוויר הישראלי בפרט. צרפת סיפקה עד אז לישראל נשק מתקדם, בזמן שמדינות אחרות כמו אנגליה, קנדה, או ארצות הברית הסתפקו בנשקים ישנים או סרבו למכור נשק לישראל בכלל. בין כלל האספקה שהושפעה מהאמברגו, היו גם 50 מטוסי קרב מדגם מיראג' 5, שישראל עזרה בפיתוחו, הזמינה, ושילמה עבור חלקם. הצורך רק גבר כמה ימים אחר כך, עם סיום מלחמת ששת הימים, כשחיל האוויר איבד כ- 45 מטוסים.

במבצע שהרבה מפרטיו לא ידועים, הצליחה ישראל להשיג את התוכניות של מטוס המיראג' 5 מהצרפתים (יש אומרים שדרך סוכן שוויצרי שעבד במפעל אשר ייצר את המנועים¹), ובעזרת חלקי חילוף צרפתיים (שלא נכללו באמברגו), שיתוף פעולה עם כמה מפעלים זרים, עצימת עין של המשטר הצרפתי, וגם עבודה עצמית, בנתה התעשיה האווירית את מטוס הקרב הישראלי הראשון – הנשר, שטס לראשונה בתחילת 1971. חיל האוויר השתמש בנשר בעיקר במלחמת יום הכיפורים בהצלחה רבה, שם היה אחראי על הפלה של 111 מטוסי אויב, ועד שנת 1978 הוצא לגמרי משימוש. לאחר מכן, שופצו חלק מהמטוסים ונמכרו לחיל האוויר של ארגנטינה.

ישראל המשיכה במאמצי הפיתוח האוויריים, וניסתה להחליף את המנוע של המיראג' במנוע אמריקאי תוצרת ג'נרל אלקטריק (אותו ישראל דווקא יצרה ברישיון). התוצאה של הנסיונות הללו היתה הדגם השני של מטוסי הקרב הישראלים – הכפיר. הכפיר הציג שיפורים טכנולוגים וביצועים עדיפים על הנשר, והיה בשימוש חיל האוויר הישראלי מ- 1975 ועד 1996 במספר דגמים שונים. ישראל מכרה מטוסי כפיר, באישור אמריקאי, לקולומביה, סרי לנקה, ואקוודור, והושאלו גם לצבא האמריקאי לצרכי אימונים. הכפיר שימש כאב טיפוס למטוס הקרב הדרום-אפריקאי, ה"אטלס-צ'יטה". 

ישראל המשיכה לשקוד על פיתוח של מטוסי קרב נוספים. בתחילת שנות ה- 80 ישראל השקיעה משאבים רבים בפרוייקט הלביא ועל מטוס הנמר. אך למרות שהגיעו לשלבים של אבות טיפוס וטיסות ניסוי, הם לא הצליחו להתרומם (סליחה!), ובוטלו בסופו של דבר.

האתגרים הטכנולוגיים בתכנון וייצור של מטוס קרב הם עצומים, כנראה הרבה יותר ממה שאני אי פעם אבין. זה שישראל הצליחה לייצר כאלה (גם אם בעזרת שיתופי פעולה), זה משהו באמת יוצא דופן.

——-

¹ אותו אדם, אלפרד פראוקנכט, הואשם והורשע ב- 1971 בגניבה של המסמכים והעברתם לישראל. ע"פ הודאתו, הוא קיבל $200,000 מישראל. הוא נידון ל- 4 וחצי שנות מאסר, ונפטר ב- 1991 בגיל 64.

לקריאה נוספת:

• אודות הנשר
• סקירה טכנולוגית של הנשר
• ישראל מסרבת להגיב על עניין תוכניות המיראג'
• ספר הסוקר את הישגי המודיעין הישראלי. ניתן למצוא גם בגוגל-ספרים.

אנא הצביעו: