סקוטלנד היתה בכותרות לאחרונה עם משאל העם שבו בחרה להישאר חלק מבריטניה הגדולה. מהדורות החדשות בארץ ידעו להגיד שסקוטלנד היא חלק מבריטניה כבר יותר מ- 300 שנים. אני משער שאצל הרבה אנשים עולה התמונה של מל גיבסון עם צבע על הפרצוף, אבל זה לא באמת שייך. גיבסון גילם את וויליאם וולאס, מצביא סקוטי שלחם במלחמת העצמאות הסקוטית הראשונה בסוף המאה ה- 13 (עצם זה שקוראים לזה "הראשונה" יכול לרמוז כיצד היא הסתיימה), בערך 400 שנים לפני האיחוד. אז מה קרה שם בעצם?
בקצרה, נהוג לציין שני אירועים בהקשר הזה – איחוד הכתרים – קרי בית מלוכה אחד, והאיחוד הפוליטי המלא – כלומר החלה של חוק אחד ושלטון אחד על שני המקומות. ויש גם גרסה ארוכה:
עד 1603 הממלכה הסקוטית והממלכה הבריטית (שכללה גם את אירלנד) התנהלו בנפרד. מידי פעם מישהו פלש לשטח של מישהו אחר, נלחמו, הרגו, מתו, וחזרו למקומם. ב- 1603 נפטרה "המלכה הבתולה", אליזבת' טיודור, מלכת אנגליה. היא היתה הבת השניה של הנרי השמיני, והנצר האחרון לשושלת טיודור. אליזבת' לא התחתנה מעולם, ובטח שלא הביאה ילדים לעולם, ואף סרבה להכריז בפומבי על יורש. אבל בחדרי חדרים היא סימנה את אותו יורש – המלך ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד. מדוע דווקא אותו? הסבתא-רבא של ג'יימס היתה מרגרט טיודור, אחותו הגדולה של הנרי השמיני. גם אביו וגם אימו, שהיו בני דודים, היו הנכדים שלה. אימו של ג'יימס, מרי מלכת סקוטלנד, היתה שבויה של אליזבת' במשך 19 שנים, ובסוף איבדה את ראשה, אבל זה סיפור אחר ויסופר בפעם אחרת.
סמל האיחוד. המגן מחולק לארבעה רבעים. השמאלי העליון והימיני התחתון מייצגים את אנגליה, הימני העליון את סקוטלנד, והשמאלי התחתון את אירלנד
בכל מקרה, לאחר מות אליזבת', ובהתאם לתוכניותיה, עלה לכתר ג'יימס השישי, עכשיו ג'יימס הראשון, המלך המשותף הראשון של ממלכות אנגליה וסקוטלנד, ומלך במשך 22 שנים. הוא הקים את הקולוניות הבריטיות הראשונות באמריקה, והוא אולי זכור יותר בתור השם על התרגום המפורסם ביותר של התנ"ך לאנגלית (King James Bible), ובתור המטרה של גאי פוקס וחבר הקושרים במזימת אבק השריפה ב- 1605. עלייתו של ג'יימס לכס המלכות נקראת "איחוד הכתרים", אבל זהו אינו איחוד של המדינות – סקוטלנד ואנגליה המשיכו להתקיים כמדינות נפרדות, עם פרלמנטים נפרדים, אבל עם מלך משותף.
נקפוץ בזריזות 44 שנים קדימה, אל 1649. את הכתר מחזיק בנו של ג'יימס הראשון, צ'ארלס הראשון, והמצב אינו טוב. שבע שנים קודם התחילה מלחמת האזרחים האנגלית. צ'ארלס הוביל כוחות צבא של התומכים במלוכה אל מול הפרלמנטרים, והפסיד. מ- 1645 הוא ישב בכלא, ולמרות שהצליח לברוח לזמן קצר, הוא נשבה שוב, ובתחילת 1649 הוצא להורג. אנגליה ביטלה את המלוכה, ונכנסה לתקופה של 11 שנים של שלטון פרלמנטרי תחת אוליבר קרומוול. אבל גם קרומוול מת, ואחרי לא הרבה זמן שוקמה המלוכה, ולכס עלה צ'ארלס השני, בנו של הראשון, ששהה בגלות בשנים הללו. צ'ארלס השני מת ללא ילדים, והכתר ב- 1685 עבר לאחיו – ג'יימס, שהפך להיות ג'יימס השני. ג'יימס הפסיד בסופו של דבר את הכס במהפכה המהוללת (הקרויה כך כי יחסית לשינויי שלטון, בטח מהתקופה האחרונה, היא היתה יחסית לא-אלימה), וברח לגלות. ב-1689 עלו לכס ביתו מרי, ובעלה וויליאם. אחריהם, ב- 1702, עלתה לשלטון אחותה של מרי, ביתו השניה של ג'יימס השני, אן. בתקופתה של זו הועברו ואושרו שני חוקים בבתי הפרלמנט של אנגליה ושל סקוטלנד, שאיחדו פוליטית את שתי הממלכות לאחת. אלו נקראו חוקי האיחוד של 1706 ו- 1707, וזה האיחוד לו התכוונו בחדשות. לשתי האחיות, מרי ואן, לא היו יורשים, ועם מותה של אן הסתיימה לה גם שושלת סטיוארט.
סיכום קצר של מעברי השלטון: אליזבת' I -> ג'יימס I [איחוד הכתרים, 1603] -> צ'ארלס I -> מלחמת אזרחים -> צ'ארלס II -> ג'יימס II -> מרי ו-וויליאם -> אן [חוקי האיחוד, 1706].
לאן, כאמור, לא היו יורשים. את מקומה של שושלת סטיוארט תפסה שושלת האנובר עם המלך ג'ורג' הראשון, בנה של סופיה, שהיתה נכדתו של של ג'יימס הראשון.
אנא הצביעו: