You mean you'll put down your rock and I put down my sword, and we'll try to kill each other like civilized people?
– The Princess Bride

מלחמה זה עסק מלוכלך. אבל זה לא אומר שהוא לא יכול להיות גם מתורבת. לפחות בעבר, כשאנשים נאלצו להרוג אחד את השני פנים-אל-פנים, ולא מהאוויר או באמצעות ארטילריה

אכילס והקטור.

הצורה הראשונה היא להגיע עם הכוחות שלך מול כוחות האויב, ואז כל צד בוחר את הנציג שלו, ורק שניהם נלחמים. הצד של מי שניצח – ניצח. הצד המפסיד לפעמים אפילו זוכה לשמור על ראשו, כשהוא נשבה עבור כופר, שלא לדבר על אלפי או עשרות אלפי החיילים הפשוטים, שלא נהרגים.  אפשר למצוא את דוגמאות לכך כבר בסיפורים כמו האיליאדה (אכילס מול הקטור, למשל), ובקרבות בזמן העתיק ובימי הביניים.

אם מחליטים שכבר גייסנו צבאות, אז כדאי שילחמו אחד בשני (שהרי זה חוסך בהוצאות), אז אין באמת צורך להרוג אזרחים או להשמיד ערים בדרך. במה שהתגלגל אחר כך לקרבות "שליפה מהירה" במערב הפרוע בארה"ב, הצבאות קובעים מקום וזמן מתי נפגשים, ואז מתחילים להרוג אחד את השני. השיפור הנוסף בשיטה הזו היא שלכל אחד מהצדדים מותר לסגת לפני שהקרב מתחיל (או זמן קצר מאוד אחרי שהתחיל), מבלי שהצד השני ירדוף אחריו וישמיד אותו. קרבות כאלה התקיימו, לדוגמה, במהלך מלחמת האזרחים האנגלית הראשונה ב- 1642.

המונח באנגלית לשיטה הזו, pitched battle, נמצא בשימוש היום כדי לתאר עימותים שהזמן והמיקום שלהם צפוי מראש, למשל עימותים בין מפגינים לכוחות שיטור.

אתרשל בתפקידי כגיק אם לא אזכיר את הפרק הקלאסי מתוך "מסע בין כוכבים" המקורי – "A Taste of Armageddon" – פרק בו שני עמים נלחמים אחד בשני בעזרת סימולציות ממוחשבות להפצצות השונות, וזאת כדי להמנע מנזקים סביבתיים וחברתיים נוספים.

אנא הצביעו