אֶפּוֹנִים ומיקי

אֶפּוֹנִים (eponym, מיוונית, אפונימוס, "נותן שם") הוא מונח המציין את שם-המקור שעל שמו נקרא מקום/המצאה/תגלית וכד', וגם להיפך – כלומר השם-המתקבל. לדוגמה – אכילס הוא אפונים (שם-המקור) לביטוי "עקב אכילס", ו"עקב אכילס" הוא אפונים לאיש אכילס. יש הגדרה מצמצמת יותר, שאומרת שאפונים הוא שם עצם פרטי (proper noun, כלומר שמות כמו John, London, וכד') שהפך להיות שם עצם רגיל שעומד בפני עצמו (common noun, כלומר חפצים כמו chair, wall, וכד') – לדוגמה "סנדוויץ'". בזמן שההגדרה השניה נשמעת לי יותר מדויקת, וויקיפדיה טוענת שההגדרה הראשונה היא נכונה דיה, ולעניינינו כרגע נשתמש בה.

רשימת האפונימים היא כמעט אין-סופית1: מחלות שנקראות על שם הרופא שזיהה אותן (פרקינסון, למשל), או על שם מפורסם שחלה בהן (מחלת לו-גריג), תגליות אסטרונומיות (שביט היילי), שמות מקומות (רומא, טבריה, וושינגטון, דיסנילנד), יחידות מידה (אמפר), חוקים (חוק דרומי), פרסים (נובל) ועוד ועוד. 

כל זה כנראה לא חדש לאף אחד, אולי חוץ מהמילה "אפונים" בעצמה.

נזכרתי בנושא כשצפיתי בפרק של סיינפלד. ג'ורג' רוצה לנקום בבוס שלו ומתכנן How to slip him a mickey, ואפילו יש לו Mickey source. ג'רי שואל מאיפה משיגים את המיקי הזה, ואומר שהוא לא מאמין שהוא בכלל אומר "מיקי". אז מה זה המיקי הזה?

mickey-finn-photo-domu-com-history-mapבסוף המאה ה- 19, היה בחור בשם מיקי פין. הוא היה כייס והבעלים של מסבאה שכונתית בשיקאגו, אז העיר השניה בגודלה בארה"ב (היום היא השלישית) בשם "Lone Star Saloon" (וזה לא אפונים, למיטב ידיעתי, ל-לון-סטאר הזה). הוא התפרסם בתחילת המאה ה- 20 כשלא הסתפק מההכנסות הקבועות שהיו לו במסבאה, ובאמצעות שיתוף פעולה של צוות העובדים שלו, נהג לסמם משקאות של לקוחות מועדפים, ואז לשדוד אותם ולזרוק אותם בסימטה בחוץ. כשהקורבן היה מתאושש, הוא לא היה זוכר שום דבר, וחשב שהוא כנראה שתה יותר מידי. כך אותו מיקי התפרנס, עד שבשנת 1903 הוא נעצר. הוא לא נשלח לכלא, אבל וועדה מיוחדת שהתכנסה לעניין שמעה עדות של אחת מהמלצריות שלו, מרי "שן-זהב" ת'ורנטון, על דרך הפעולה, ולמרות הכחשותיו, וקשריו הטובים עם השוטרים המקומיים – רישיון ממכר האלכוהול שלו נשלל, והוא עזב את העיר לכמה שנים. במסורת השפה האנגלית, השם מיקי פין הפך להיות שם עצם – a Mickey, וגם פועל – to Mickey someone או to Mickey Finn someone.

כמה שנים אחר כך, ב- 1918, נעצרו מעל ל- 100 מלצרים במלון בשיקאגו, אחרי שנהגו "להגניב מיקי" ללקוחות שלא השאירו מספיק טיפ. זה לא היה אותו מיקי – מטרת הסם לא היתה לנטרל את הלקוחות ולשדוד אותם, אלא פשוט נקמה. הסם המקורי היה כנראה כלוראל-הידראט (chloral hydrate), ששימש ומשמש היום גם כחומר הרדמה. ה"מיקי" של אותם מלצרים היה חומר אחר, antimony potassium tartare, (מלח כפול של אשלגן ואנטימון של חומצה טרטרית), שגורם להקאות, כאבי ראש, סחרחורות ושאר טובין.

מאז השם הפך לסלנג גנרי למשהו שמכניסים למשקה של מישהו, בין אם GHB או סתם חומר משלשל.

 

—-

1 אולי לא אין-סופית, כי וויקיפדיה מנסה לאגד את כל האפונימים ברשימה אחת. בהצלחה עם זה.

 

 

אנא הצביעו:

5 0